מה ההבדל בין מירין לסאקה?


סאקה ומירין בנים לאותו אבא ואימא, ממש לא שווים וממש שונים. איזה אפליה בתוך המשפחה. איך מוקטזומה משפיע 600 שנה לאחר הירצחו על מה שאנחנו אוכלים?



אני רוצה בצער רב, לשחוט כמה פרות קדושות היום, אני ממש לא רוצה, אבל העובדות המאורעות, החיים מכריחים אותי. אז אני גם נאלץ ליהנות בדרך. אם הנפגעים הסליחה. מה סליחה? תקבלו בראש ככה וככה.אורז ביפן נושא חשוב. אבן יסוד בתרבות. אמת. כולם אכלו אורז כול הזמן. רק בסרטים. אורז לבן היה המאכל הנערץ ביותר. אבל יש דרג ויש זרת. האורז היה המאכל הקבוע של המעמד הגבוה. שליטים, פקידים ושאר אנשים חשובים. החקלאים האריסים, ראו הרבה הרבה אורז, בשדה במגורות, לא על הצלחת. הם אכלו מעט אורז, הרבה כוסמת, דוחן שעורה וכול מה שידם משגת.עוד אמירה מטומטמת, הסאקה נוצר לאחר שנוצרו עודפים של יבולי אורז. יש לי חדשות רעות לתמימים במקרה הטוב. אין קשר בין עודפי אורז ליצור סאקה. לאריסים אף פעם לא היה עודף. הם יכלו למות מרעב. זה אף פעם לא הפריע לשליט לייצר סאקה. אפילו את הקאסו, מה שנשאר לאחר הכנת הסאקה מקביל לגפת. שמר לעצמו ושימר בתוך זה דגים. אין הבדל בין אז להיות. האי שוויון חוצה ארצות, תרבויות ושליטות.




עכשיו נשאר רק באורז. ובחברו הטוב הקוגי.הקוג'י, אותו עובש שמר אחראי על חלק גדול מתהליך ההתססה במטבח היפני. רוטב סויה, מיסו, מירין, סאקה ועוד הרבה דברים.כמו שהשמרים על הזנים השונים נמצאים באופן קבוע באוויר בארץ הקודש. במיוחד בסגר. כך הקוגי ביפן. לא סתם באוויר ביפן בגלל הלחות. יש חמישה סוגים שונים של קוג'י בצבעים שונים באוויר.שמרים יודעים לפרק עמילן לסוכר, הם היו רוצים יותר, אבל אלוהים הקצה להם רק סט אחד של אנזימים, לפרק סוכרים. קח מולקולה יחסית גדולה של סוכר, עמילן, תן לה בראש. תקבל חד סוכרים, גז ואלכוהול. אמריקה.תן לשמר לאכול אורז. יש סיכוי שלא ממש יתפתח. כמו לתת לנו קש, או תאית טהורה. גם לא טעים וגם נמות מרעב. אין לנו את היכולת לפרק תאית שהיא מורכבת מסוכרים לסוכרים שאנחנו כן יכולים. להרבה בהמות אין את היכולת ולכן יש להם שפע של תרביות ושפע של קיבות לעמוד במשימה.אז יצרו סוג של סימביוזה בין השמר והקוג'י. לקוג'י יש שני סטים של אינזימים. הוא יכול לפרק חלבונים, הוא יכול לפרק סוכרים. בטח את העמילן של האורז.ההסבר הולך להיות קצת שטחי, אבל ברור. הכימאים, המדענים הביולוגים, ינועו באי נחת בספה. חלקם ירצו להתאבד. אני מעודד.סאקה ומירין נמצאים כול אחד בקצה אחר של יצור הסאקה. גם מירין הוא סוג של סאקה.אם נותנים לקוג'י תנאים טובים הוא יחגוג ל האורז, יאכל גם את העמילנים וגם את החלבונים שיש באורז. במסגרת זו הוא יפרק את העמילן שבאורז לסוכרים. בסופו של דבר, הוא ימות ויטבע בסוכר שהוא בעצמו יצר מהעמילן שבאורז. בשלב זה מכניסים את השמרים. הם לוקחים את הסוכר שיצר הקוג'י מהאורז והופכים אותו לאלכוהול. תנאים מצוינים לקוג'י ולאחר תנאים מצוינים לשמרים עם הרבה מניפולציות יפניות יוצק סאקה עם אחוז אלכוהול יחסית גבוה 12-16 אחוז. תנו לקוג'י תנאים נהדרים, ולאחר תנו לשמרים תנאים ממש לא טובים. ייווצר מירין. הקוגי' יצר הרבה סוכר. השמרים היו מדוכאים. יצרו מעט אלכוהול והרי לכם מירין משובח.תנו גם לשמרים וגם לקוג'י לחגוג ייווצר סאקה לתפארת.עלית המירין לארץ ישראל, בסוף המאה הקודמת היה מאורע חשוב בעולם התרבותי.מאות המתינו לאונית המכולות שעגנה בחיפה. המונים נופפו ברחובות למשאיות הנוסעות לעבר המחסנים. יחד עם החוגגים היו סוכני חרש של הממשלה. משקה אלכוהול, פוגע בנפשות צעירות, נזק לבריאות. בום הטילו עליו מכס כאילו וויסקי משובח מסקוטלנד. וכך ילדים נכחד המירין המקורי מהמדפים בארץ ישראל של המאה הקודמת. אבל פה לא נגמר הסיפור. עוד הפקיד הממשלתי הישראלי, חותם על הצווים המחמירים. בא הכלכלן היפני של חברת מיצוקן ועשה חשבון ממש מסובך, שתירס וחיטה זולים יותר מאורז יפני. ייתרה מזה. סוכר תירס מהונדס הוא ממש זול לעומת האורז היפני. ישב בועז החצי תימני בצידי הדלת. וכך קיבלנו מירין, שאין לו קשר ליפן, אין לו קשר לאורז. חוץ מהשם. מי שרוצה לשפוך מעט מירין בסודי סודות על האורז סושי, תוך גלגול עיניים שייהנה. בנושא מירין, המשפט "זה לא כמו ביפן" תופס.